עלות המכר

עלות המכר, או COGS, היא העלות הישירה של הפקת המוצרים או השירותים שמכרת בתקופה מסוימת. היא כוללת חומרים, עבודת ייצור ומשלוחים. היא לא כוללת שכר דירה, משכורות משרד ושיווק. המבחן פשוט: אם העלות נעלמת כשאתה לא מוכר כלום, היא שייכת ל-COGS.

דוגמה. אם אתה מוכר כיסא ב-200 יורו והעץ וההרכבה עולים 80 יורו, ה-COGS שלך הוא 80 יורו.

ה-COGS קובע כמה כסף נשאר מכל מכירה לפני שאתה משלם אפילו עלות קבועה אחת. במוצר פיזי הוא בדרך כלל כולל חומרים, אריזה, עבודת ייצור ומשלוח נכנס. בתוכנה הוא צר יותר: אחסון, עמלות תשלום ותמיכה שגדלה עם מספר המשתמשים. בעסק שירותים הוא בעיקר שעות העבודה של האנשים שמספקים את העבודה.

דוגמה מפורטת לחנות מקוונת. אתה מוכר מנורה ב-120 יורו. המנורה עולה לך 45 יורו מהספק, 6 יורו לאריזה ו-9 יורו למשלוח. ה-COGS הוא 60 יורו, כך שהרווח הגולמי למנורה הוא 60 יורו. מכור 500 מנורות בחודש ואתה מייצר 30,000 יורו רווח גולמי לכיסוי שכר דירה, משכורות ופרסום.

הטעות הנפוצה ביותר היא לשים הכל בתוך ה-COGS. שכר הדירה של המשרד, רואה החשבון, תקציב הפרסום והמשכורת של המייסד עצמו הם הוצאות תפעוליות, לא COGS. אם תעביר אותם ל-COGS, המרווח שלך ייראה נורא, מה שעלול להוביל אותך לנטוש מוצר כשהבעיה האמיתית היא עלות קבועה.

הטעות השנייה היא תזמון. ה-COGS שייך לתקופה שבה מכרת את הסחורה, לא לתקופה שבה קנית אותה. אם אתה קונה 1,000 מנורות בינואר ומוכר 200 בפברואר, רק עלות של 200 מנורות, 12,000 יורו, נכנסת לפברואר. השאר נשאר במלאי.

התוכנית הפיננסית ש-Foundor מייצר מציגה את ה-COGS כשורה משלו, כך שאתה יכול לקרוא את הרווח הגולמי לפני העלויות הקבועות.