EBITDA הוא רווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתה. הוא מודד את הרווח שהפעילות שלך מייצרת לפני עלויות מימון וירידות ערך חשבונאיות. מתחילים מהכנסות, מחסירים עלות המכר והוצאות תפעוליות, ואז מוסיפים בחזרה פחת והפחתה. משקיעים משתמשים בו כדי להשוות בין חברות עם רמות חוב ובסיסי נכסים שונים.
EBITDA פופולרי כי הוא מסיר דברים שמשתנים בין חברות מסיבות שאינן קשורות לפעילות התפעולית עצמה: כמה חוב הן נושאות, אילו כללי מס חלים עליהן, ובאיזו מהירות הן מפחיתות את הנכסים שלהן.
דוגמה מפורטת. הכנסות הן 900,000 יורו. עלות המכר היא 360,000 יורו, כך שהרווח הגולמי הוא 540,000 יורו. הוצאות תפעוליות של 420,000 יורו משאירות 120,000 יורו. הפחת על המכונות הוא 45,000 יורו, כך ש-EBIT הוא 75,000 יורו. EBITDA הוא EBIT ועוד פחת: 75,000 ועוד 45,000 שווים 120,000 יורו. כאשר הפחת הוא הפריט הלא כספי היחיד שלך, EBITDA שווה פשוט לרווח הגולמי פחות הוצאות תפעוליות.
שני דברים שחשוב לזכור. EBITDA אינו cash flow, למרות שאנשים מדברים עליו כך לעיתים קרובות. הוא מתעלם ממה שאתה מוציא על ציוד חדש, כמה מזומן יושב במלאי, והאם לקוחות משלמים בזמן. חברה יכולה לדווח על 120,000 יורו של EBITDA ועדיין להיגמר לה הכסף כי היא הוציאה 200,000 יורו על מכונות באותה שנה.
EBITDA גם מחמיא לעסקים עתירי נכסים. אם המודל שלך זקוק למכונה חדשה בעלות 60,000 יורו כל שלוש שנים, העלות הזו אמיתית, והפחת הוא הדרך שבה החשבונות רושמים אותה. הסרתה גורמת לעסק להיראות רווחי יותר ממה שהוא באמת. חברת תוכנה עם כמעט ללא נכסים קבועים מציגה EBITDA ו-EBIT קרובים זה לזה, כך ששם ההבדל פחות משמעותי.
EBITDA מופיע כשורה בתוכנית הפיננסית של Foundor, והוא אחד המספרים הראשונים שבנק או משקיע מחפשים.
